ידיעת תכנות ברמה בסיסית נחשבת היום לכישור חיים נחוץ המפתח חשיבה אלגוריתמית כבסיס לפתרון בעיות. ואכן, לימודי תכנות הם מגמה שמתפתחת בארץ ובכל העולם, בבתי ספר וגם באופן פרטי.
היום כבר פחות מבעבר, אבל עדיין ל"תכנות" יש הילה של גיקים וחנונים של מחשב. בתור הורה אני חושב שכל אחד צריך לחשוף את הילדים ליכולת הזו, עוד מיומנות מבין סט שלם של מיומנויות שהיינו כהורים רוצים ללמד את הילדים שלנו.
התוכנה סובבת סביבנו בכל דבר, גם בדברים שלא היינו חושבים עליהם. זה לא אומר שעתיד הילדים להיות מתכנתים אלא שזו עוד דרך להבין איך העולם שלנו בנוי ועובד.
בנוסף, תכנות מלמד שפה חדשה וכול החוקים שלה, פיתוח מיומנות של פתרון בעיות, חשיבה יצירתית, פיתוח הדמיון.
אחד מהאתרים המוכרים ביותר בתחום תכנות לילדים הוא האתר Scratch, רעיון שהוביל מיץ' רזניק במעבדות MIT והיום נפוץ בכל העולם, בבתי ספר, בחוגים פרטיים ובבית.
כדאי לראות את ההרצאה של רזניק ב-TED בה הוא שוטח את משנתו והיתרונות של לימוד תכנות לילדים:
(לכתוביות בעברית לבחור בצד ימין למטה של הסרטון)
* scratch ראוי לפוסט משל עצמו…
קיימות ברשת הרבה שיטות פדגוגיות ללימוד תכנות ודרכים רבות לממש את השיטות הללו. רובן במחשב, חלקן באפליקציות לסמארטפון, ואפילו שיטות מעניינות שלא מערבות מחשב כלשהו (כמו ה-Plobot לדוגמה), כשהתחום הזה היום ממש 'בוער' וכל הזמן נוספים רעיונות חדשים מהכוונת רובוטים פשוטים לילדי גן ועד בניית קיט חומרה ותכנות שלו.
אחד הכלים החביבים שראיתי זה פרויקט שנקרא CodeMonkey. סטארט-אפ ישראלי שהתפתח מאוד, וכיום הכלי מוטמע בסט הכלים של מט"ח (מרכז לטכנולוגיה חינוכית) של משרד החינוך ורץ בבתי ספר רבים בארץ.

הלימוד מתבצע בדרך היעילה והמהנה ביותר – משחק. כבר ידוע שלימוד בעזרת משחוק (Gamification) מעביר את הלימוד של חומר חדש מסתם קריאה/שינון/תרגול סטנדרטי לחוויה מהנה שהלמידה נעשית תוך כדי "המשחק". הילדים נחשפים לנושאים שונים מתחום מדעי המחשב ומפתחים מיומנויות שונות, כגון פתרון בעיות, תכנון, חשיבה גיאומטרית, חשבון ואפילו קצת אנגלית.
אבל קודם היכרות קצרה עם הכלי ודרך הלימוד שלו…
הרעיון היפה מוצג דרך אנימציה משובבת וחיות חמודות. מבחינת "התכנות" עצמו, יש כפתורים עם איורים ברורים של הפקודות, וכל שלב מלמד לאט את הפקודה החדשה, כשכל 10 שלבים נוספת פקודה חדשה עדיין בצעדים קטנים.
מי שמאוים מהאנגלית, לילדים שלא יודעים לקרוא אנגלית אפשר שאנחנו ההורים נתווך לילדים (מה שמומלץ בכל מקרה גם אם היה בעברית), אבל לדעתי זה ככה "על הדרך" גם לחשוף אותם לאנגלית. אבל בכל מקרה הכפתורים די ברורים.
בכל שלב מתכנתים את הקוף לתפוס את כל הבננות שעל המסך, ובכל פתרון נכון של שלב מקבלים דירוג באמצעות כוכבים (כוכב אחד להצלחת פתרון השלב, 3 כוכבים לפתרון היעיל ביותר).
אפשר להתנסות במשחק בשלבים הראשונים שלו (אני חושב ש30 שלבים ראשונים!). מומלץ לבדוק ביחד עם הילדים.
ל-CodeMonkey לא נדרש שום ידע קודם!
למי שזוכר המשחק קצת מזכיר את השפה/תוכנה הישנה "LOGO" שציירנו איתה ביסודי על מסכי 14" ירוקים וקעורים.
כבר בכיתה א' שיר התחילה לעשות כמה שלבים, אבל כנראה שזה היה מעט מוקדם בשבילה (או שלא ישבנו איתה מספיק על זה שיעניין אותה… 🙂 ), השנה היא ממש נכנסה לזה ומדי כמה אחה"צים (אחרי-צהרימים) היא מבקשת עוד כמה שלבים בתוכנה.
כל 10 שלבים לומדים פקודה חדשה, ואז אני יושב איתה ומסביר, והכמה שלבים הבאים הם תרגול וחזרה ברמת קושי עולה, כשהשלבים האחרונים בעשירייה הם ללא עזרה כלל בנושא של הפקודה החדשה. בשלבים הללו נתתי לשיר לעבוד לבד ויצאתי מהחדר, מקווה שתסתדר. כשאני שומע מהחדר הסמוך צהלות שמחה אני מבין שהיא הצליחה, במיוחד כשיוצא לה 3 כוכבים.😎
השנה קיבלנו מבית הספר של שיר הודעה על תחרות ארצית בין בתי הספר בקוד מאנקי. התחרות נקראת "תחרות הסייבר" של משרד החינוך ומתאימה לתלמידים מכיתה ב ועד כיתה ט כשכל תלמיד יכול להשתתף.
בשלב ראשון פותחים את 30 השלבים הראשונים לכולם לאימון, זה כבר מתחילת השנה, בהמשך אולי בדצמבר יפתחו את שאר השלבים 31-100 + מסך התחרות שזה עוד חידות תכנות מתקדמות.
הניקוד בתחרות מתבצע על פי סך הכוכבים שהתלמיד צבר עד לתאריך מסוים, גם בשלבי האימון וגם בשלבי התחרות, ככה שכדאי להתעכב על 3 כוכבים בכל שלב.
[מילה להורים: אני בטוח שכל ההורים רוצים לעזור לילדים שלהם להצליח וכשהילד מתקשה לנסות לעזור לו גם קצת יותר מדי, כלומר לחשוב במקומו. זה לא נורא אם הילד לא מתחבר לתוכנה או לתכנות, יש עוד כלים רבים ללמד תכנות. וזה לא נורא אם הילד לא יזכה בתחרות הארצית. חשוב יותר לנו כהורים שהילדים יפיקו מזה את מירב הכישורים והמיומנויות – פתרון בעיות, דרכי חשיבה, דרכי פתרון, ייעול הפתרון, תרגול, התמדה, התמודדות עם כשלון, לימוד אנגלית.]
בקיצור מומלץ להתחיל כבר היום! אז קדימה