לפני שנתיים הייתי עם שיר בגיק-פיקניק, פעם ראשונה של שנינו בכנס מייקרים מהסוג הזה, עם סדנאות מדעיות, תצוגות של מדפסות תלת-מימדיות, VR, משחקי STEM שונים ועוד.

השנה הלכנו לכנס Make קטן יותר אבל מלא בחוויות חדשות, והשנה גם הצטרף מתן לכיף המדעי הזה.

מה זה Make ?

ההגדרה הפשוטה והמילולית של make היא לעשות, ליצור. ההגדרה הרחבה והעדכנית יותר היום היא יצירה מתוך סקרנות, אלתור, דמיון.

Makers, או מייקרים, אלו אנשים שמחברים ומאלתרים ויוצרים מתוך אותה סקרנות להבין איך דברים עובדים ומתוך דמיון לדברים חדשים, שלא בהכרח שימושיים או שאפילו עובדים. קו מנחה הוא להתנסות, לדמיין, לא לחשוש מכשלונות, לפעמים אפילו לא ליצור מתוך מטרה אלא כי זה מעניין לבנות לבד בבית עמוד Tesla ולראות אם אפשר לנגן איתו או לצייר על טוסט… 😃

תנועת הMake כוללת יצירה של דברים פיזיים טהורים ממגוון חומרים, דברים דיגיטליים טהורים כמו תוכנות למיניהן, ובעיקר שילובים מעניינים בין הפיזי לדיגיטלי.

מה שמניע את האנשים הללו, המייקרים, שבעצם יכולים להיות ממהנדסי חשמל, אנשי תוכנה ומעצבים מקצועיים ועד ילדים ממש צעירים, זה התענוג של גירוי המחשבה ביצירת דברים חדשים (לרוב מוחשיים) ושיתוף ידע ורעיונות בין מייקרים שונים.

דוגמאות לפלטפורמות של שיתוף בעולם המייקיניג:

  • Instructables– אחד האתרים (אם לא ה…) של שיתוף "מתכונים" להכין ולייצר כמעט כל דבר שעולה לכם בראש. וגם מה שלא… כולל תמונות של כל שלב, הסברים מעמיקים, וקהילה שוקקת.
  • Thingiverse– עוד אתר בו אנשים משתפים רעיונות וקבצים ליצור עיצובים פיזיים שונים, בחריטה, כרסום אן הדפסה תלת מימדית ועוד.
  • האקתון – הֶלְחֶם מילים של Hack+Marathon. דרך מעניינת (ששווה פוסט משלה) ליצור מוצרים כלשהם בזמן מוגבל, כשהזמן הוא תוך 24 שעות או יותר, לרוב בנושא מסוים.
  • Maker Faires

Maker Faires

מגזין MAKE שנוסד ב2005 הביא לתודעה בצורה מסודרת את עולם המייקרים שהתחיל להתפתח וקיבל תאוצה עם כניסת האינטרנט כפי שאנו מכירים היום.
אחד הדברים שהמגזין ערך די בהתחלה, ומשמש עד היום כאחת הפלטפורמות המשמעותיות לשיתופי פעולה בין מייקרים הוא כנסי המייקרים Maker Faire שנערכים בכל רחבי העולם מכנסים ענקיים עם עשרות אלפי משתתפים ומאות דוכנים ומוצרים ומדגימים, ועד מיני-כנסים קטנים לפי נושא או מיקום.

מיני כנס כזה Mini Maker Faire נערך בתחילת נובמבר במוזיאון המדע בירושלים, והיתה לי החוויה להגיע לכנס הזה עם שני הילדים הגדולים שלי.

התהליך הבסיסי של מייקרים, לחקור את העולם ולנסות להבין אותו טוב יותר תוך כדי משחק ודמיון בחומרים מוחשיים, דומה מאוד לסקרנות הטבעית של ילדים כשהם מסתכלים ובוחנים את העולם סביבם. דברים שנראים מובנים מאליהם לנו המבוגרים, כשחושבים על זה רגע מבעד לעיניים של ילד, פתאום העולם נפתח שוב ונפרס מולנו בהשתאות – איך בעצם מעלית עובדת, איך מנופים מגיעים לגובה כזה, למה השערות סומרות בקור, אם מדביקים פרוסה עם חמאה לגב של חתול שנופל ממגדל האם אי פעם הוא ייגע ברצפה? 😃

במילים אחרות, אין כמו כנס מייקרים לגרות עוד קצת את הסקרנות של הילדים (וגם של הילד שבתוכנו). אז הלכנו…

הפרויקטים שהוצגו

היו המצאות מגניבות, תצוגות אינטרקטיביות, מופע רחפנים, ופרויקטים שונים של תלמידי כיתה ה' מאחד בתי הספר בירושלים ופרויקטים שונים בתיכונים.

בכניסה למוזיאון המדע היה מיצג "כנפיים קינטיות" של גיא הדני, מיצג מהפנט של כנפיים שזזות בעזרת חוטי ברזל ומנועים (סרטון מאירוע אחר)

עוד פרויקטים מעניינים – רכב מולחם מאוסף גרוטאות של אילן שרמן (בחור שאני מכיר ממקום העבודה שלי, מאוד יצירתי).
דרקטור, שזה דרקון+טרקטור, דרקון יורק אש שיכול לזוז ולהתכופף, שנבנה לאירוע מדברן והגיע להתארח בכנס מייקרים הזה.

הדרקטור

 

סדנאות

חלק מהקסם של הכנס, ובמיוחד רלוונטי לילדים, אלו הסדנאות השונות. הצטרפנו בהתחלה לסדנת רובוטים זזים מציירים (קצת דומים ל"ג'וקים" מברשות שיניים נעות שעשינו בבית). כל ילד מקבל סוללות ומנוע, וצריך לחשוב לבד על רעיונות לצייר עם טושים על דף גדול.
בהתחלה היה להם קשה להבין מה מחברים ואיך לגרום לעסק לעמוד ולצייר, אבל שיר השתלטה על העניינים ואפילו עזרה לילדה אחרת להכין. עם מתן בניתי ביחד.

עוד סדנה ממש מעניינת, "צעצועים זזים" של נגה אלחסיד האנרגטית והשמחה שמעבירה סדנאות של בניית צעצועים מכאניים מנייר בלבד. דוגמה לצעצוע כזה:

גלידה לפרצוף (:
אחרי כמעט שעה שהילדים היו ממש מרוכזים בצעצועי נייר שיצרו, זה השלל שלנו 🙂
(שיר הביאה את הצעצועי נייר לכיתה ביום למחרת וכל החברים התהלבו ורצו שהיא תלמד אותם להכין)

וגם הצטלמנו עם סלב מקומי

בעמדה אחרת היה רעיון ממש פשוט, שאני אקח לעשות בבית עם הילדים – כונן דיסק ישן ממחשב או מערכת אודיו ישנה, מפרקים את כל החיבורים ופלסטיקים מסביב למעט המנוע שאותו מחברים לסוללה 9V רגילה מרובעת, שמים דיסק הפוך על "הכונן דיסקים" וצובעים עם מכחול בכל מיני צבעים (זהירות, זה משפריץ על הבגדים). מניחים לייבוש ויוצא דיסק צבעוני ומעניין.

היתה גם עמדה של חיבור קשים ויצירת צורות גדולות שוות צלעות (מרובעים והקסגונים וכו').

 

הילדים (ואני) נהנו מהדגמה שהועברה ע"י נמרוד שגב מ"יונק הדבש", הדגמה של סליל טסלה, איך נוצרים ברקים, והכי מגניב – לנגן בעזרת ברקים! (הרעיון שכמו שהקול של רעם נוצר, רק בקטן, ודרך הסליל טסלה לשלוט בברק ולשלוט בצליל שהוא מפיק. זה ממש על אצבע אחת…)
ככה זה נשמע:

 

יצאנו מלאי חוויות. אני יצאתי עם הרבה רעיונות…